בּוֹדֵד עַל מֵרְחָבֵי הלובן
שָׁקוּעַ בעורקי הָהָר
פְּסִיעוֹתֶיךָ חוֹרְצוֹת בּוֹ נְקֻדּוֹת שֶׁל אַהֲבָה
אַתָּה שׁוֹלֵחַ עֲנָפִים בְּאֵלֶם
אֶל קְרִירוּת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁגָּוְעָה
הַשְּׁחָפִים אֲשֶׁר צָפוּ בלילותיך
כְּבַר אָבְדוּ אֶת תִּקְוָתָם
וְכָל עשבי הָעֲרָבָה אֲשֶׁר לִטְּפוּ יָדֶיךָ
כְּבָר יַבְּשׁוּ וצהבו כֻּלָּם
קִמְטֵי הָהָר שְׁלוּבִים בְּמִצְחֲךָ ואבניו פּוֹגְשׁוֹת אֶת נעליך
כָּל אַנְשֵׁי הַמּוֹרָדוֹת מְגִיפִים אֶת יְרִיעוֹת בֵּיתָם
הֵם לֹא שועים אֶל מַבָּטְךָ
הַאִם כַּלּוּ הַנִּגּוּנִים בְּצַמָּרוֹת
אוֹ שֶׁמָּא אָזְנַיִךְ הֵם אֲשֶׁר נאטמו עִם הַשָּׁנִים
הַצִּפּוֹרִים הוֹפְכוֹת לַגֶּשֶׁם
וְהַנְּחָלִים זוֹרְמִים.