פירוש מקיף למאמר “דעת אלוהים” של הרב קוק

הקדמה ורקע היסטורי-הגותי לעיצוב משנת “דעת אלוהים” מאמר “דעת אלוהים” מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי”ה) מהווה את אחד מעמודי התווך של המחשבה היהודית המודרנית בכלל, ושל משנתו הפילוסופית-מיסטית בפרט. המאמר ראה אור לראשונה בשנת תרס”ו  כחלק מקובץ המאמרים “עקבי הצאן”, שנתיים בלבד לאחר עלייתו של הראי”ה לארץ ישראל וישיבתו בעיר יפו, בכ”ח באייר … להמשך קריאהמבוא למאמר דעת אלוהים

מבוא והקשר הגותי מאמר ‘דעת אלוהים’, אשר ראה אור כחלק מקובץ ‘עקבי הצאן’ בשנת תרס”ו, מהווה את אחת מיצירות המופת הפילוסופיות והתיאולוגיות המעמיקות ביותר של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ונחשב למסד רעיוני להבנת תפיסת האלוהות במשנתו. כתיבת המאמר התרחשה כשנתיים לאחר עלייתו של הרב קוק לארץ ישראל (תרס”ד), בתקופה היסטורית שבה האומה הישראלית חוותה … להמשך קריאהחלק א

מבוא: האפיסטמולוגיה של האמונה והתפתחות התודעה האנושית מילדותיות לבגרות נקודת המוצא להבנת מהלכו של חלק זה טמונה בזיהוי הכשל המובנה של מה שמכונה “התפיסה הילדותית”. בשלביה הבוסריים והראשוניים של התודעה האנושית, קיימת באדם אינטואיציה פנימית ועמוקה לקיומו של רובד אלוהי במציאות. ואולם, בשל מגבלות ההשגה השכלית והצורך הפסיכולוגי בהמחשות, תודעה זו נוטה להמשיג את האלוהות … להמשך קריאהחלק ב

מבוא: התשתית האונטולוגית והאפיסטמולוגית של “דעת אלוהים” מאמר “דעת אלוהים”, המהווה את אחת מפסגות היצירה הפילוסופית והתיאולוגית במשנתו של הראי”ה קוק, מציע בירור עמוק, שיטתי וחסר תקדים של תורת ההכרה האנושית ביחסה אל האלוהות ואל המציאות. בחלק זה מתמודד הרב קוק חזיתית עם שיטתו הפילוסופית של ברוך שפינוזה, תוך שהוא מניח את היסודות להבחנה הקריטית … להמשך קריאהחלק ג

מבוא: המשבר האפיסטמולוגי והצורך בפרדיגמה של אידיאלים אלוהיים הראי”ה מתמודד בחלק זה עם אחת הבעיות הסבוכות והעתיקות ביותר בפילוסופיה של הדת ובמחשבת ישראל: הפער האונטולוגי הבלתי ניתן לגישור לכאורה שבין האינסוף המוחלט והטרנסצנדנטי (ה”עצמות” או ה”אין עוד מלבדו”) לבין התודעה האנושית הסופית והמוגבלת. לאורך ההיסטוריה היהודית והכללית, התגבשו שתי גישות מרכזיות שביקשו לגשר על פער … להמשך קריאהחלק ד

פרק א: משבר הזהות הלאומית בימי קדם ואובדן ‘הערך העצמי’ כשזנח ישראל טוב, כשנאבד ממנו ערכו העצמי, ולא הכיר את יתרונו, עד אשר זנה אחרי אלהי נכר הארץ, נאבד ממנו ג”כ דעת ערכו. על כן כאשר מהתשוקה הברברית, שהיא אמצה את כל גוי אדיר מעריצי גוים של העולם הישן להרחיב את גבול ממלכתו התעלה : “מלכי … להמשך קריאהחלק ה