שמונה קבצים / קובץ א / סג. סג. כנסת ישראל עומדת היא עכשיו על המעבר, לצאת מתוך חיים אינסטינקטים לחיים של הכרה. האינסטינקט הטבעי הוא יותר בטוח במהלכו ויותר מכוון בפעולתו לקיום החיים, אבל התכונה המשוכללת של האדם לא תתן לו להשאר לעולם חבוק במעמדו הטבעי, ובעל כרחו של האדם מתרומם הוא מחוגו, ויוצא אל המדרגה ההכרית שבהם הוא אובד הרבה מסגולותיו הטבעיות, אבל סוף כל סוף הוא מסגלם לו בצורה יותר יפה. ככל החיים והאדם, שבכל זמן שהנם נתונים במעמדם הטבעי, פועל הטבע עליהם להחכימם בחכמת שמירת החיים והמשכת ההויה, וכל מה שהם מתחילים להיות יותר בעלי תרבות והכרה, הנם צריכים לעשות את כל הדברים הללו עצמם מתוך הכרה פנימית ברורה, ולא מתוך דחיפה פנימית חזקה ועורת. כך הוא מעמד האומה בגולה ליחש היהדות, הוקרת האמונה ושמירת התורה. במצב התרדמה, האינסטינקט של חפץ הקיום הלאומי רדה בכל יחיד לשמור את הדת ולכבד את האמונה בכלל, מהכרה פנימית טבעית, שבהפרד כל אחד לעברו בחיי הדת יבוטלו רגשי האומה ותתפוצץ ותתבטל. כל זה היה במצב חזק עד שלא החל לזרח האור של התחיה הלאומית – מתוך חפץ והכרה ומתוך בסיס מעשי, מתוך המשכה חזקה להתאסף לארץ ישראל וליסד מחדש חיי העם הקדמונים כימות עולם – שאז בעוד לא היו הזמנים מסוגלים לכך, לא מצדנו ולא מצד העולם. וההכרה הברורה בחפץ קיום האומה וארחות תחייתה, לא היה אפשר לה לצאת אל הפועל. אם היה בא איזה רפיון בההשפעה הטבעית היתה הסכנה איומה מאד. עתה בא התור לההכרה הברורה – שכשתשתלם תחולל גדולות הרבה יותר מכל פעולות ההכרה הטבעית העורת – לקיום האור האלהי, לדעת ה' המיוחדת לישראל, לאמונה ולשמירת התורה, שהיא כולה ארחות חייים לישראל. אבל כעת אחרי ההתנוצצות בתור התחלה קטנה, גרם הדבר לביטול וחלישות האינסטינקט ביחש לקשר הדת והאמונה, וההכרה לא השלימה את תפקידה, על כן הננו משתוממים למראה ההריסה. אבל עלינו לא להשתומם ולהתיאש, גם לא לשבת בחיבוק ידים מבלי עשות דבר, כי אם עלינו לדעת איך לאחוז בשרשי תחיית הרוח, ולהפרות את ענפיו. אם אי אפשר לנו להשיב מיד את האבדות כולם, נתאמץ להשיב את אשר נוכל. בזמן שהפרצות באות מרוח בערות, מבהמיות וטמטום הלב, אז אם נזקקים לרפואה ע"י תחיית רוח והוספת דעת, מבלי לפנות אל תיקון המעשים, יוכל הדבר להביא תקלה, לחשוב את הרוח והרעיון לדבר מספיק בעצמו, ואותו לא יקלטו יפה, ותגדל המהומה. לא כן הדבר, כשהסבה הפנימית של המכשולים כולם היא הארה פנימית לקראת הכרה ברורה, שהחלישה מדי התגלותה את כחו של האינסטינקט. אמת הדבר שאם נעזוב את המצב כך, ילך הדבר מדחי אל דחי. אבל כשנחל להאיר את הרוח ולשכלל יותר ויותר את ההכרה הפנימית למהר להביאה לידי גילוי, אז תחל היא בעצמה להשיב את כל מה שנאבד לנו ע"י נפילת האינסטינקט בצורה יותר בהירה, והחיים הרוחניים ישובו לקבל צורה מאירה, ולב בנים יחל לשוב אל אבות, והחיים יוחלו להיות יותר מלאים טל תחיית קודש והכרת האמונה, כבודה והוקרתה. וחמדת קיום המצות, לשכלל את החיים הישראליים, תשוב לנו בכל יפעת הודה והדרה, ותגלה את פעולתה לטובה במקום צמיחת קרן לבית ישראל, בארץ חמדה, במקומות תחייתה, ביחוד בערי יהודה ההולכות ומשתכללות לאטן.