אורות / זרעונים / ד. מעשי יצירה
אוֹרָה שֶׁל חַיִּים וְשֶׁל טוֹב, שֶׁל כּחַ פּוֹעֵל וְשֶׁל גְּבוּרָה כְּלָלִית, יוֹצֵאת לָאִישׁ הַפְּרָטִי וְלָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ מֵהַיּפִי וְהַטּוֹב, הַגְּבוּרָה וְהַנִּצְחִיּוּת, שֶׁיֵּשׁ בִּגְנִיזָה בְּכחַ סוֹדוֹת הַטְּעָמִים שֶׁל הַמִּצְווֹת הַנַּעֲשׂוֹת בֶּאֱמוּנָה לְשֵׁם-שָׁמַיִם. כָּל מִי שֶׁמְּרַפֶּה עַצְמוֹ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה וַאֲפִלּוּ מִמִּצְוָה קַלָּה אֵין בּוֹ כּחַ לַעֲמד בְּעֵת צָרָה. וְכָל מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֶת הַמִּצְווֹת כֻּלָּן וּמַחֲזִיק בַּתּוֹרָה בְּלֹא רִפְיוֹן, כּחַ-הַחַיִּים שֶׁהוּא גָּנוּז בִּיסוֹד טַעֲמֵי-תּוֹרָה עוֹשֶׂה בּוֹ אֶת שֶׁלּוֹ, אַף-עַל-פִּי שֶׁאֵינֶנּוּ מַרְגִּישׁ בְּעֵת הָעֲשִׂיָּה וְהַלִּמּוּד כָּל תּוֹסֶפֶת כּחַ גַּשְׁמִי אוֹ רוּחָנִי בְּקִרְבּוֹ, וּבְכָל עֵת-מְצא שֶׁכּחַ-חַיִּים דָּרוּשׁ לְהִתְגַּלּוֹת יֵצֵא כּחַ חַיִּים אָצוּר, אֲשֶׁר נִגְנָז עַל-יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וּמְחַמֵּם אֶת הַלֵּב וּמֵאִיר אֶת הַנְּשָׁמָה. אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הַגְּנוּזוֹת בַּמִּצְווֹת נוּכַל לְהַמְשִׁיךְ בְּקֶרֶב לְבָבֵנוּ בִּלְבוּשׁ צִיּוּרֵי שֵׂכֶל הַמִּתְהַלְּכִים עִם הַחַיִּים. לֹא נִטְעֶה לְדַמּוֹת בַּדְּבָרִים הָעֶלְיוֹנִים, הַמְּגַמּוֹת הָאֱלֹהִיּוֹת, וְלַחֲשׁב שֶׁאִם הֵם מִתְגַּלִּים אֵלֵינוּ אָנוּ יְכוֹלִים כְּבָר לְסַמֵּן אֶת כָּל עֶרְכָּם; אֲבָל יוֹדְעִים אָנוּ, שֶׁיֵּשׁ לְלִבֵּנוּ עַל מַה לְּהִתְרוֹמֵם וּלְכחַ-חַיֵּינוּ עַל מַה לְּבַסֵּס אֶת פְּעֻלּוֹתָיו בְּחֵפֶץ חָפְשִׁי מְלֵא ענֶג. מֵרָחוֹק אָנוּ רוֹאִים אֶת כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל מְעֻטֶּרֶת בְּכָל הֲדָרָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ חוֹלְמִים עָלֶיהָ וּמְצַפִּים לִרְאוֹתָהּ, אָנוּ רוֹאִים שֶׁהִיא צוֹעֶדֶת בִּגְאוֹנָהּ לִרְשׁם יָפֶה אֶת קְלַסְתֵּרָהּ, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה שְׁלֵמָה בְּכָל כּחוֹתֶיהָ בַּעֲבוּר עַצְמָהּ וּמִמֵּילָא גַּם-כֵּן בַּעֲבוּר כּל. בְּגָדְלָהּ אֵינֶנָּה בָּאָה מִתּוֹךְ דַּרְכֵי-חַיֶּיהָ אֶל רַעְיוֹנֶיהָ, דֵּעוֹתֶיהָ וַהֲלָךְ-נַפְשָׁהּ, אֶלָּא לְהֵפֶךְ, מִמַּעְלָה לְמַטָּה, מִתּוֹךְ מַחְשְׁבוֹתֶיהָ וְהֶגְיוֹן-לְבָבָהּ עַל עַצְמָהּ וְעַל הָעוֹלָם הִיא בָּאָה לָאוֹצָר הַמַּעֲשִׂי שֶׁלָּהּ וְהִיא מוֹצֵאת אֶת מְנוּחָתָהּ, אֶת עָצְמַת כְּבוֹדָהּ וְעֶרְכָּהּ, כְּשֶׁהִיא מַגְשֶׁמֶת אֶת רוּחָנִיּוּתָהּ בְּחַיֶּיהָ, בְּחַיֵּי אִישֶׁיהָ הַפְּרָטִיִּים וּבְחַיֵּי לְאֻמִּיּוּתָהּ. וְזֶהוּ רַז הַתְּשׁוּבָה הַמְּבִיאָה לִידֵי גְּאֻלָּה. לֶעָתִיד יוּחַל הַבִּנְיָן מִפְּנִימִיּוּתוֹ. מִנְּקֻדַּת-צִיּוֹן יֵלֵךְ הָלוֹךְ וְהִתְפַּשֵּׁט עַד חוּצוֹת יְהוּדָה וּגְבוּלוֹת יִשְׂרָאֵל. "הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם". וְהֶעָתִיד הִנֵּהוּ הוֹלֵךְ וְצוֹעֵד, הוֹלֵךְ וְנִגָּשׁ לָנוּ. נִתְרוֹמֵם מְעַט, נְזַכֵּךְ מְעַט אֶת רִגְשׁוֹתֵינוּ וְשִׂכְלֵנוּ וְהִנְנוּ עוֹמְדִים סָמוּךְ לוֹ, הִנְנוּ רוֹאִים אֶת רַעֲדַת קַרְנֵי אוֹרוֹ הַמְעֻלָּפִים בְּצָעִיף, אֲשֶׁר מִדַּת דַּקּוּתוֹ אוֹ עָבְיוֹ תְּלוּיָה הִיא בְּחֶשְׁבּוֹנֵנוּ הַפְּרָטִי וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יוּכַל לִמְצא עמוד קכד מֵהִרְהוּרֵי לִבּוֹ. אַשְׁרֵי מִי שֶׁמִּלֵּא אֶת לִבּוֹ תִּקְוַת חַיִּים וּצְפִיַּת יְשׁוּעָה, שֶׁהוּא רוֹאֶה כְּבָר אֶת אוֹר הַיְשׁוּעָה, כְּשֶׁהִיא שׁוֹלַחַת לָנוּ אֶת קַוֶּיהָ. בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה הַנִּגְלֵית עִם כָּל סְעִיפֶיהָ מִתְפָּרֵץ הַזֶּרֶם שֶׁל הַמַּעְיָנוֹת הַנִּסְתָּרִים הַלָּלוּ, הַנּוֹבְעִים מִמַּעֲמַקֵּי הַמַּחֲשָׁבוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁנֵּצַח יִשְׂרָאֵל חַי בָּהֶם, "נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם, כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם". וּבְתוֹךְ הַחַיִּים הַגְּלוּיִים הַנַּעֲשִׂים לְעֵינֵינוּ, הַמּוֹצְאִים אֶת מְקוֹמָם בְּצוּרָה שֶׁל סֻכָּה דַּלָּה, מְלֵאָה מִסְכֵּנוּת חָמְרִית וְרוּחָנִית, בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, הַשָּׁבָה לִתְחִיָּה עַל-יְדֵי כּחוֹת פְּעוּטִים, הַנִּדְחָפִים עַל-יְדֵי רַעְיוֹנוֹת עֲמוּמִים, הִרְהוּרֵי לֵב מְלֵאִים מַחֲשַׁכִּים וְקִצְפֵּי יֵאוּשׁ, וּמֻדְלָחִים בְּדֶלַח שֶׁל כְּפִירָה וּנְטִיַּת רֶשַׁע, בְּתוֹךְ-תּוֹכָם מִסְתַּתֶּרֶת שְׁכִינַת אֵל חַי. "מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ ד', מְאד עָמְקוּ מַחְשְׁבתֶיךָ!".