שיטתו האמונית של הרב קוק
"האמונה אינה לא שכל ולא רגש, אלא גילוי עצמי היותר יסודי של מהות הנשמה, שצריך להדריך אותה בתכונתה. וכשאין משחיתים את דרכה הטבעי לה, איננה צריכה לשום תוכן אחר לסעדה, אלא היא מוצאה בעצמה את הכל."[1] במאמר זה ננסה להגדיר מהי אותה אמונה פנימית, שאינה לא שכל ולא רגש, אלא אינטואיציה פנימית עמוקה. כיצד חושפים … להמשך קריאהמאמר א' – אמונה של טביעת עין ואמונה של סימנים במשנת הרב קוק
"קול ד' קורא בלא הרף, מהומת החיים יכולה רק להמם את הנפש, עד שלא תשמע ברוב עתות חייה את הקול הקורא הזה. אבל בשום אופן לא תוכל לעקור את היסוד, את השורש והעיקר, של הקול הזה, שהוא באמת כל עצם החיים האנושיים. ועל כן אנחנו רואים בכל התולדה האנושית, שגליה מכים תמיד בתוך הים הגדול … להמשך קריאהמאמר ב' – הופעת האמונה בעולם האלילי במשנת הרב קוק
"הננו מוכרחים להחליט, כי השאיפה לקרבת אלהים ברום עזה רק היא הנה היסוד המרכזי לכל הנטיות, התשוקות והשאיפות של הנפש האנושית כולה ; הן כולן נובעות ממנה ושבות אליה. כן הוא בכלל, בנפש האנושית הכללית, הקבוצית, וכן בפרט בנפש הפרטית של כל יחיד ויחיד מאישי בני אדם. …מהות עצם החיים שלה, המתגלה לפנינו בתור יסוד … להמשך קריאהמאמר ג' – תפקידו של עם ישראל בתחיה האמונית של העולם על פי משנת הרב קוק
"עִקַּר הָאֱמוּנָה הִיא בִּגְדֻלַּת שְׁלֵמוּת אֵין-סוֹף. שֶׁכָּל מַה שֶּׁנִּכְנָס בְּתוֹךְ הַלֵּב הֲרֵי זֶה נִיצוֹץ בָּטֵל לְגַמְרֵי לְגַבֵּי מַה שֶּׁרָאוּי לִהְיוֹת מְשׁעָר, וּמַה שֶּׁרָאוּי לִהְיוֹת מְשׁעָר אֵינוֹ עוֹלֶה כְּלָל בְּסוּג שֶׁל בִּטּוּל לְגַבֵּי מַה שֶּׁהוּא בֶּאֱמֶת. " [1]. הרב קוק מסביר שהדרך להגיע לקדושה, להשראה, לקול האלוקי הפנימי, היא לשנות את היחס למושג האלוהי. יש להבין … להמשך קריאהמאמר ד' – דעת אלוהים – היחס למושג האלוהי במשנת הרב קוק
"את היתרון הרוחני לא יכיר הכלל לעולם, אם ימוד אותו לפי ערך הלמודים והצדדים החנוכיים התוריים הקצובים שבו. להפך, ע"פ משקל זה תהפך הרוחניות למין שמוש מעשי חלוש. הרבנות תערך רק לפי המשטרה הפקידית שהיא ממלאה, וההוראה לפי הערך של הבהמות והעופות, הקדרות והכפות וכל צרכי החיים הקטנים היוצאים בכשרות מתחת ידה, שרק בזה מוצא … להמשך קריאהמאמר ה' – פיתוח האמונה הפנימית במשנת הרב קוק
"מה שאין אלוהים מושג כי אם בתוך הדת, זה הפיל את העולם בעומק השפלות. האלוהים צריך שיהיה נודע מכל החיים, מכל ההוויה, וממילא יהיה ידוע בכל החיים ובכל ההווייה. הדת היא אמצעי, עוזרת להכשיר את המעשים, המידות, הרגשות, סדרי החברה החיצוניים והפנימיים באופן מתאים, המכשיר את החיים ואת הוויה לדעת אלוהים."[1] ראינו במאמרים הקודמים שהרב קוק … להמשך קריאהמאמר ו' – עבודת ה' מתוך כל כוחות החיים על פי משנת הרב קוק
"אִי-אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהִפָּרֵד מִדְּבֵקוּת הָאֱלֹהִית, וְאִי-אֶפְשָׁר לִכְנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל לְהִפָּרֵד מִצּוּר יִשְׁעָהּ אוֹר ד' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִי-הָאֶפְשָׁרוּת הַזּאת, הַהוֹלֶכֶת וּמוֹפִיעָה בְּכָל הַדּוֹרוֹת, יֵשׁ בָּהּ הֶכְרֵחַ טִבְעִי, שֶׁאֵינֶנּוּ נוֹתֵן מָקוֹם לִבְהִירוּת הַדַּעַת לְגַלּוֹת אֶת פְּעֻלָּתָהּ. עַל כֵּן בָּאִים יָמִים שֶׁתַּרְדֵּמָה נוֹפֶלֶת עַל הָאָדָם, וְהַפַּרְצוּפִים נִנְסָרִים זֶה מִזֶּה, עַד שֶׁהַפֵּרוּד הַגָּמוּר נַעֲשֶׂה אֶפְשָׁרִי. וּבִכְלוֹת הַתַּרְדֵּמָה, בִּמְקוֹם צֵלָע מְחֻבֶּרֶת, … להמשך קריאהמאמר ז' – זדונות נהפכים לו לזכויות -התשובה במשנת הרב קוק