פנקסי הראי"ה – חלק ראשון / תקופת יפו (תרס"ד-תרע"ד) / פנקס ה – פנקס יפו ("עם 'אדר היקר'") / מח
כל מה שמרומם האדם את מוסרו, כן מתעלה רצונו. אפילו הרצון הטבעי לחיים, ולכל דבר שמתקשר ברצון הנפש, שאותם הדברים עצמם בעינם כל בני אדם, וגם כמה בעלי חיים, חפצים בהם, מקבלים אצל הנשמה המזוככת צורה עדינה. ההתעלות העליונה, הבאה ע"י עילוי הרצון שע"י דעת אלהים, ע"י קרבת אלהים, החודרת את הרעיון, את השכל ואת הרגש, את השאיפה והחפץ, הסוער והנח, היא מעלה את כל ניצוצי הרצון לעילוי נשגב מאד, עד שהם מתאחדים עם השאיפה הכללית של השלמות הגמורה של האור האלהי, השופע בעולם לתן לו קיום וחיים. כשמעוררים רצון כזה, ע"י התגלות חפץ של צדיק יסוד עולם, של איש החי את חייו בצורה בהירה באור חי העולמים, המבוקשים מתמלאים, השלטון מתגבר מפני אור האלהים המתנוצץ בהרצון הטהור של מלואת החכמה והחסד. כשמעלה אדם כזה את רצונו ע"י התגלות נפש של תפילה, אור חי העולמים מתגלה על נתיבות החפץ המבוטא בשפה, המתגלה ע"י דיבור חיצוני והגיון פנימי בעז חיים, ומגלה מתוכיות הנשמה את המגמה של הטוב הכללי ביחושו לזה הפרט היחידי שעכשו רק הוא הנהו מגמת פניו של המעתיר. כל מבוקש קטן נכלל הוא בחפץ גדול שבגדולים, אצל הנשמה הגדולה. כל צער יחידי, כל מכאוב וחולי, כל צרה וצוקה, אשר איזו נפש סובלת, כשהיא נרשמת בַנשמה המאירה המלאה טוב אלהי, איננה עוד צער פעוט ויחידי, היא הוַה לצער עולמי וכללי. וסילוק צער זה מביא נהרה כוללת על אופק החיים וההויה, לפי אותה המדה שגדול הוא הרצון של הטוב האלהי בנשמה המתפללת. [אז], באותה המדה שהחכמה והעז האלהי מקננת במעמקי הלב, כן התפילה קולעת את מטרתה וגילוי החפץ עושה את פעלו, "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים".
להרחבה בנושאים הללו ניתן להיכנס לאתר: https://haravkuk.com/