נשמות מעולם התוהו (סדרת זרעונים פרק ג')

לימוד בכתבי הרב קוק
לימוד בכתבי הרב קוק
נשמות מעולם התוהו (סדרת זרעונים פרק ג')
/

אורות / זרעונים / ג. הנשמות של עולם-התהו

הַהַדְרָכָה הָרְגִילָה שֶׁל תּם וְישֶׁר, בִּשְׁמִירַת הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת וְכָל דָּת וָדִין, זֶהוּ עִנְיַן תַּהֲלוּכוֹת עוֹלַם-הַתִּקּוּן. וְכָל הַהִתְפָּרְצוּת מִזֶּה, בֵּין מִצַּד קַלּוּת דַּעַת וְהֶפְקֵרוּת וּבֵין מִצַּד עֲלִיַּת דַּעַת וְהִתְעוֹרְרוּת רוּחַ עֶלְיוֹן, הוּא מֵעִנְיַן עוֹלַם הַתּהוּ; אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ הֶפְרֵשׁ גָּדוֹל בַּפְּרָטִים שֶׁל עוֹלַם הַתּהוּ עַצְמוֹ וּבִנְטִיּוֹתָיו לִשְׂמאל אוֹ לְיָמִין. הָאִידֵאָלִיסְטִים הַגְּדוֹלִים רוֹצִים בְּסֵדֶר יָפֶה וְטוֹב, מוּצָק וְאַדִּיר כָּזֶה, שֶׁאֵין בָּעוֹלָם לוֹ דֻּגְמָא וִיסוֹד, עַל כֵּן הֵם מְהָרְסִים אֶת הַבָּנוּי לְפִי מִדַּת הָעוֹלָם. הַמְעֻלִּים יוֹדְעִים גַּם לִבְנוֹת אֶת הָעוֹלָם הַנֶּהֱרָס, אֲבָל הַגְּרוּעִים, שֶׁהַנְּטִיָּה הָאִידֵאָלִית הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה נָגְעָה בָּהֶם רַק נְגִיעָה כָּל שֶׁהִיא, הֵם רַק מְחַבְּלִים וּמְהָרְסִים, וְהֵם הֵם הַמֻּשְׁרָשִׁים בְּעוֹלַם-הַתּהוּ בְּעֶרְכּוֹ הַנִּשְׁפָּל. נְשָׁמוֹת דְּתֹהוּ גְּבוֹהוֹת הֵן מִנְּשָׁמוֹת דְּתִקּוּן. גְּדוֹלוֹת הֵן מְאד, מְבַקְּשׁוֹת הֵן הַרְבֵּה מִן הַמְּצִיאוּת, מַה שֶּׁאֵין הַכֵּלִים שֶׁלָּהֶן יְכוֹלִים לִסְבּל. מְבַקְּשׁוֹת הֵן אוֹר גָּדוֹל מְאד, כָּל מַה שֶּׁהוּא מֻגְבָּל, מֻקְצָב וְנֶעֱרָךְ, אֵינָן יְכוֹלוֹת לְשֵׂאתוֹ. הֵן יָרְדוּ מִמַּעֲלָתָן מֵרֵאשִׁית הַנְּטִיָּה שֶׁל הַהֲוָיָה לְהִוָּלֵד, הִתְרוֹמְמוּ כְּשַׁלְהֶבֶת וְנִדְעֲכוּ. שְׁאִיפָתָן הַבִּלְתִּי-סוֹפִית לֹא תִּכְלֶה, הִנָּן מִתְלַבְּשׁוֹת בְּכֵלִים שׁוֹנִים, שׁוֹאֲפוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר מֵהַמִּדָּה, שׁוֹאֲפוֹת וְנוֹפְלוֹת. רוֹאוֹת שֶׁהִנָּן כְּלוּאוֹת בְּחֻקִּים, בִּתְנָאִים מֻגְבָּלִים שֶׁאֵינָם נוֹתְנִים לְהִתְרַחֵב לְאֵין קֵץ, לִמְרוֹמִים אֵין דַּי, וְהִנָּן נוֹפְלוֹת בְּתוּגָה, בְּיֵאוּשׁ, בְּחָרוֹן, וּמִתּוֹךְ קֶצֶף – בְּרֶשַׁע, בְּזָדוֹן, בְּשִׁפְלוּת, בְּכִעוּר, בְּתִעוּב, בְּהֵרוּס, בְּכָל רַע. הַתְּסִיסָה הַחַיָּה שֶׁלָּהֶן אֵינֶנָּה שׁוֹקֶטֶת, – מִתְגַּלּוֹת הֵן בְּעַזֵּי-פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר. הָרְשָׁעִים בַּעֲלֵי הַפְּרִינְצִיפִּים, הַפּוֹשְׁעִים לְהַכְעִיס וְלֹא לְתֵאָבוֹן, נִשְׁמָתָם גְּבוֹהָה מְאד, – מֵאוֹרוֹת דְּתֹהוּ. בָּחֲרוּ בְּהֶרֶס וְהִנָּם מְהָרְסִים, הָעוֹלָם מִתְטַשְׁטֵשׁ עַל יָדָם וְהֵם עִמּוֹ. אֲבָל תַּמְצִית הָאמֶץ שֶׁיֵּשׁ בִּרְצוֹנָם הִיא הַנְּקֻדָּה-שֶׁל-קדֶשׁ, שֶׁכְּשֶׁהִיא נִסְפֶּגֶת אֶל הַנְּשָׁמוֹת, הַמְשׁעָרוֹת בְּמַהֲלָכָן, הִיא נוֹתֶנֶת לָהֶן אֶת עז-הַחַיִּים. בְּיוֹתֵר הֵן מִתְגַּלּוֹת בְּאֵיזֶה אַחֲרִית-יָמִים, בַּתְּקוּפָה שֶׁלִּפְנֵי הֲרַת עוֹלָם, שֶׁקּדֶם לַהֲוָיָה יְצִירִית חֲדָשָׁה וְנִפְלָאָה, בַּתְּחוּם שֶׁעַל הִתְרַחֲבוּת הַגְּבוּלִים, בְּטֶרֶם לֵדַת חֹק שֶׁמִּמַּעַל לַחֻקִּים. בְּעִתּוֹתֵי גְּאֻלָּה מִתְגַּבֶּרֶת חֻצְפָּה. וְסַעַר מִתְחוֹלֵל הוֹלֵךְ וְזוֹעֵף, פְּרָצִים אַחַר פְּרָצִים יִפְרְצוּ, חֻצְפָּה מֵחֻצְפָּה תִּגְדַּל, מֵאֵין קרַת-רוּחַ בְּכָל הָאוֹצָר הַטּוֹב שֶׁל הָאוֹר הַמֻּגְבָּל וְהַמְצֻמְצָם מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנּוּ מְמַלֵּא אֶת כָּל הַמִּשְׁאָלוֹת כֻּלָּם, מִפְּנֵי שֶׁאֵינֶנּוּ מְסַלֵּק אֶת כָּל הַמַּסֵּכוֹת מֵעַל כָּל פְּנֵי הַלּוֹט, שֶׁאֵינֶנּוּ מְגַלֶּה אֶת כָּל הָרָזִים וְאֵינֶנּוּ מַשְׂבִּיעַ אֶת כָּל הַמַּאֲוַיִּים. בּוֹעֲטוֹת הֵן בַּכּל, בַּחֵלֶק הַטּוֹב, בְּגַרְעִינֵי הָאשֶׁר הַמּוֹבִיל אֶל הַמְּנוּחָה וְשַׁלְוַת הָעוֹלָמִים, הַמּוֹבִיל אֶל עֶדְנֵי עַד, אֶל רוֹמְמוּת נִצְחֵי נְצָחִים. בּוֹעֲטוֹת וְזוֹעֲפוֹת, מְשַׁבְּרוֹת וּמְכַלּוֹת, יוֹרְדוֹת לִרְעוֹת בִּשְׂדֵי זָרִים, מַשְׂפִּיקוֹת בְּיַלְדֵי נֵכָר, מְחַלְּלוֹת גְּאוֹן כָּל צְבִי וְאֵין נַחַת. מַרְאוֹת הֵן הַנְּשָׁמוֹת הַלּוֹהֲטוֹת הָאֵלֶּה אֶת כּחָן, שֶׁשּׁוּם סְיָג וְהַגְבָּלָה לֹא יוּכַל לַעֲצר בַּעֲדָן, וְהַחַלָּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּנוּי, בַּעֲלֵי הַשִּׁעוּר וְהַנִּימוּס, מִתְבַּהֲלִים מִשֵּׂאתָם. "מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה, מִי יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם!". אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא הָיָה פַּחַד, רַק חַטָּאִים בַּעֲלֵי נְפָשׁוֹת חֲלוּשׁוֹת וַחֲנֵפִים הֵם פּוֹחֲדִים וּרְעָדָה אֲחָזָתַם. אֲבָל גִּבּוֹרֵי כּחַ יוֹדְעִים, שֶׁגִּלּוּי-כּחַ זֶה הוּא אֶחָד מֵהַחֶזְיוֹנוֹת הַבָּאִים לְצרֶךְ שִׁכְלוּלוֹ שֶׁל עוֹלָם, לְצרֶךְ אִמּוּץ כּחוֹתֶיהָ שֶׁל עמוד קכג הָאֻמָּה, הָאָדָם וְהָעוֹלָם. אֶלָּא שֶׁבַּתְּחִלָּה מִתְגַּלֶּה הַכּחַ בְּצוּרַת הַתּהוּ, וּלְבַסּוֹף יִלָּקַח מִיְּדֵי רְשָׁעִים וְיִנָּתֵן בִּידֵי צַדִּיקִים, גִּבּוֹרִים כַּאֲרָיוֹת, שֶׁיְּגַלּוּ אֶת אֲמִתַּת הַתִּקּוּן וְהַבִּנְיָן, בְּעז-רוּחַ שֶׁל שֵׂכֶל צָלוּל וְאַמִּיץ וּבְאמֶץ-נֶפֶשׁ שֶׁל הַרְגָּשָׁה וְהִתְגַּלּוּת מַעֲשִׂית קְבוּעָה וּבְרוּרָה. הַסּוּפוֹת הַלָּלוּ יְחוֹלְלוּ גִּשְׁמֵי נְדָבָה. עַרְפִלֵּי חֹשֶׁךְ אֵלּוּ יִהְיוּ מַכְשִׁירֵי אוֹרִים גְּדוֹלִים. "וּמֵאפֶל וּמֵחֹשֶׁךְ עֵינֵי עִוְרִים תִּרְאֶינָה".