ייסורים ממרקים חלק ב' (סדרת זרעונים פרק ה' 2)

לימוד בכתבי הרב קוק
לימוד בכתבי הרב קוק
ייסורים ממרקים חלק ב' (סדרת זרעונים פרק ה' 2)
/

אורות / זרעונים / ה.

יסורים ממרקים לְרַגְלֵי הַמְּנִיעָה הַכְּלָלִית שֶׁל הַלִּמּוּד הָרוּחָנִי בָּעִנְיָנִים הָאֱלֹהִיִּים הוֹלֵךְ מֻשַּׂג הָאֱלֹהוּת וְנֶחְשָׁךְ, מֵאֵין עֲבוֹדָה שִׂכְלִית וְהֶרְגֵּשִׁית מְטהָרָה. עִם זֶה הַפַּחַד הַחִיצוֹנִי וְהָאֱמוּנָה הַטִּבְעִית וְהַשִּׁעְבּוּד שֶׁל הַהַכְנָעָה נִשְׁאָרִים בִּלְבָבוֹת רַבִּים בְּתוֹר הַשְׁפָּעַת יְרֻשָּׁה מֵאוֹתָן הַתְּקוּפוֹת, שֶׁהַדֵּעָה וְהַהַרְגָּשָׁה הָאֱלֹהִית הָיְתָה מְאִירָה בָּהֶן בְּעֻזָּהּ, עַד שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה מִצַּד גָּדְלָהּ לְשַׁעְבֵּד אֵלֶיהָ אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת. וְכֵיוָן שֶׁנְּקֻדַּת-הַתּוֹךְ שֶׁל הַהַכָּרָה הָאֱלֹהִית עֲמוּמָה הִיא הֲרֵי הַמַּהוּת הָאֱלֹהִית כְּלוּלָה בֶּהָמוֹן, וְגַם בַּיְחִידִים שֶׁהֵם רְאוּיִים לִהְיוֹת לִמְאִירֵי דֶּרֶךְ לָהֶם, רַק בְּתוֹר כּחַ תַּקִּיף שֶׁאֵין לְהִמָּלֵט מִמֶּנּוּ וְהֶכְרֵחַ הוּא לְהִשְׁתַּעְבֵּד אֵלָיו. כְּשֶׁבָּאִים לְהִשְׁתַּעְבֵּד לַעֲבוֹדַת-אֱלֹהִים עַל-פִּי הַמַּצָּב הָרֵיקָן הַזֶּה, שֶׁל הַצִּיּוּר הָאָפֵל הַמָּלֵא תּהוּ-וָבהוּ שֶׁמִּתְהַוֶּה בָּרַעְיוֹן כְּשֶׁחוֹשְׁבִים עַל-דְּבַר אֱלֹהִים בְּלֹא הַשְׂכָּלָה וּבְלֹא תּוֹרָה, יִרְאָה תַּתָּאָה הַנְתוּקָה מִמְּקוֹרָהּ, שֶׁהוּא יִרְאָה עִלָּאָה, הָאָדָם הוֹלֵךְ וּמְאַבֵּד אֶת זהַר עוֹלָמוֹ עַל-יְדֵי מַה שֶּׁהוּא מְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְקַטְנוּת הַמּחִין. אֵין גֵּאוּת-אֱלֹהִים מִתְגַּלָּה אָז בְּתוֹךְ הַנֶּפֶשׁ כִּי-אִם שִׁפְלוּת דִּמְיוֹנוֹת פְּרוּעִים, הַמְצַיְּרִים תְּכוּנָה שֶׁל אֵיזוֹ מְצִיאוּת בְּדוּיָה מְטֻשְׁטֶשֶׁת, מְדֻלְדֶּלֶת וּקְצוּפָה, שֶׁמַּבְהֶלֶת אֶת כָּל מַאֲמִין בָּהּ וּמְדַכֵּאת אֶת רוּחוֹ, מְטַמְטֶמֶת אֶת הַלֵּב וּמוֹנַעַת אֶת עֲדִינוּת-הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הָאָדָם מִלְּהִתְגַּבֵּר, וְעוֹקֶרֶת אֶת הַזִּיו הָאֱלֹהִי שֶׁבְּנִשְׁמָתוֹ. וְאַף אִם יאמַר כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ שֶׁאֱמוּנָה זוֹ הִיא בַּד' אֶחָד הִיא מִלָּה רֵיקָה שֶׁאֵין הַנְּשָׁמָה יוֹדַעַת מִמֶּנָּה כְּלוּם, וְכָל עֲדִין-רוּחַ מֻכְרָח הוּא לְהַסִּיחַ אֶת דַּעְתּוֹ מִמֶּנָּה, וְזאת הִיא הַכְּפִירָה שֶׁבְּעִקְבָא דִּמְשִׁיחָא כְּשֶׁאָזְלוּ מַיִם מִנִּי יָם הַדַּעַת הָאֱלֹהִית בִּכְנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל – וּבָעוֹלָם כֻּלּוֹ. הַהִתְיַשְּׁבוּת הַנַּפְשִׁית הַגַּסָּה, עַל-דְּבַר מְצִיאוּת הַתּכֶן הָאֱלֹהִי בְּעֶצֶם הַמִּלִּים וְהָאוֹתִיּוֹת בִּלְבַדָּן, זאת הִיא שֶׁמַּחְפִּירָה אֶת הָאֱנוֹשִׁיּוּת, וְהַכְּפִירָה בָּאָה כְּעֵין צְעָקָה מֵעָצְמַת מַכְאוֹבִים לִגְאל אֶת הָאָדָם מִבְּאֵר צָרָה נָכְרִיָּה זוֹ, לְהַעֲלוֹתוֹ מֵחֶשְׁכַת הָאוֹתִיּוֹת וְהַפִּתְגָּמִים לִמְאוֹר הָרַעְיוֹן וְהָרֶגֶשׁ, עַד שֶׁהִיא מוֹצֵאת מָקוֹם לַעֲמד גַּם בְּמֶרְכַּז הַמּוּסָרִיּוּת. יֵשׁ לַכְּפִירָה זְכוּת-הַקִּיּוּם הָאֲרָעִי, מִפְּנֵי שֶׁהִיא צְרִיכָה לְעַכֵּל אֶת הַזֻּהֲמָא שֶׁנִּתְדַּבְּקָה בָּאֱמוּנָה מֵאֶפֶס דַּעַת וַעֲבוֹדָה. זוֹהִי כָּל תְּעוּדָתָהּ בַּמְּצִיאוּת – לְהָסִיר אֶת הַצּוּרוֹת הַמְיֻחָדוֹת מֵהַמַּחֲשָׁבָה הַמַּהוּתִית שֶׁל כָּל הַחַיִּים וְשׁרֶשׁ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת כֻּלָּן. כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ הַמַּצָּב הַזֶּה מֶשֶׁךְ שֶׁל דּוֹרוֹת מֻכְרַחַת הַכְּפִירָה לָצֵאת בְּצוּרָה תַּרְבּוּתִית לַעֲקר אֶת זֵכֶר אֱלֹהִים וְאֶת כָּל הַמּוֹסָדִים שֶׁל עֲבוֹדַת-אֱלֹהִים, אֲבָל לְאֵיזוֹ עֲקִירָה מְכַוֶּנֶת הַהַשְׁגָּחָה הָעֶלְיוֹנָה? לַעֲקִירַת הַסִּיגִים שֶׁהֵם רַק חוֹצְצִים בֵּין הָאָדָם וּבֵין אוֹר אֱלֹהֵי אֱמֶת, וְעַל מַשּׁוּאוֹת הֶחֳרָבוֹת שֶׁהַכְּפִירָה מַחֲרֶבֶת תִּבְנֶה דַּעַת-אֱלֹהִים הַנִּשְׂגָּבָה אֶת הֵיכָלָהּ. כְּדֵי לְטַהֵר אֶת הָאֲוִיר מִזֻּהֲמַת הַחֻצְפָּה וְהָרִשְׁעָה שֶׁל הַמַּחֲשָׁבָה בְּמַהוּת הָאֱלֹהוּת, – הֲצָצָה הַמְבִיאָה לִידֵי עֲבוֹדָה זָרָה, – בָּאָה הַכְּפִירָה הַמֻּחְלֶטֶת, שֶׁגַּם הִיא אֵינָהּ טוֹבָה מֵהָרִאשׁוֹנָה אֲבָל מִתְנַגֶּדֶת לָהּ תַּכְלִית נִגּוּד. מִתּוֹךְ הַהִתְנַגְּשׁוּת שֶׁל שְׁנֵי הַהֲפָכִים הָאֵלֶּה תֵּעָזֵר הָאֱנוֹשִׁיּוּת עֵזֶר גָּדוֹל, לְהִתְקָרֵב לְדַעַת ד' יְדִיעָה מְאִירָה, הַמְקָרַבְתָּהּ לְאָשְׁרָהּ הַזְּמַנִּי וְהַנִּצְחִי. בִּמְקוֹם הַמַּחֲשָׁבָה הַשּׁוֹמֵמָה שֶׁל הַהִתְפָּרְצוּת אֶל מַהוּת הָאֱלֹהוּת תָּבוֹא בְּלִבּוֹ מַחֲשָׁבָה בְּהִירָה שֶׁל הַמּוּסָר הַטָּהוֹר וְהַגְּבוּרָה הָעֶלְיוֹנָה, הַמִּתְנוֹצְצִים מֵאוֹר הָאֱלֹהִי וּקְשׁוּרִים תָּמִיד בִּמְקוֹרוֹ, שֶׁהִיא מַתְוָה לָאָדָם אֶת דַּרְכֵי הַחַיִּים וּמַצִּיגָתוֹ בְּאוֹר ד'. הָרוּחַ הֶחָזָק יָבוֹא מֵאַרְבַּע רוּחוֹת וְיָקִים בִּסְעָרָתוֹ בְּעַל-כָּרְחָם אֶת הַקְּבוּרִים בְּקִבְרֵי- הַחַלְחָלָה שֶׁל הָאֱלֹהִיּוּת הַדִּמְיוֹנִית הַחוֹלָנִית: "וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ד' בְּפִתְחִי אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם", "וְהַעֲלֵיתִי אֶתְכֶם מִקִּבְרוֹתֵיכֶם עַמִּי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל". יְטַהֵר רוּחַ-הַפְּרָצִים שֶׁל הַכְּפִירָה אֶת כָּל הַסְּחִי שֶׁנִּתְקַבֵּץ בַּשֶּׁטַח הַתַּחְתּוֹן שֶׁל רוּחַ הָאֱמוּנָה, וּמִתּוֹךְ-כָּךְ יְטהֲרוּ הַשָּׁמַיִם וְיֵרָאֶה הָאוֹר הַבָּהִיר שֶׁבִּתְכוּנַת הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא שִׁירַת הָעוֹלָם וֶאֱמֶת הָעוֹלָם.