"אִי-אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהִפָּרֵד מִדְּבֵקוּת הָאֱלֹהִית, וְאִי-אֶפְשָׁר לִכְנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל לְהִפָּרֵד מִצּוּר יִשְׁעָהּ אוֹר ד' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִי-הָאֶפְשָׁרוּת הַזּאת, הַהוֹלֶכֶת וּמוֹפִיעָה בְּכָל הַדּוֹרוֹת, יֵשׁ בָּהּ הֶכְרֵחַ טִבְעִי, שֶׁאֵינֶנּוּ נוֹתֵן מָקוֹם לִבְהִירוּת הַדַּעַת לְגַלּוֹת אֶת פְּעֻלָּתָהּ. עַל כֵּן בָּאִים יָמִים שֶׁתַּרְדֵּמָה נוֹפֶלֶת עַל הָאָדָם, וְהַפַּרְצוּפִים נִנְסָרִים זֶה מִזֶּה, עַד שֶׁהַפֵּרוּד הַגָּמוּר נַעֲשֶׂה אֶפְשָׁרִי. וּבִכְלוֹת הַתַּרְדֵּמָה, בִּמְקוֹם צֵלָע מְחֻבֶּרֶת, חִבּוּר טִבְעִי, גַּב לְגַב, עוֹמֶדֶת תִּפְאֶרֶת אָדָם בִּכְלִיל הֲדָרָהּ, שֶׁהַבְּחִירָה הַשִּׂכְלִית מַכֶּרֶת לוֹמַר "זאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" , וְהָעוֹלָם מִתְכּוֹנֵן בְּהוֹפָעַת חַיִּים וְתוֹלָדוֹת קַיָּמוֹת עֲדֵי עַד. [1]"
הרב קוק מסביר שכל כח במציאות מופיע באופן דיאלקטי שמורכב משלושה שלבים:
שלב ראשון הוא הופעת הנטיה באופן מוגזם, שלב שני הוא התרחקות ממנה בתהליך של ניתוק ושלב שלישי הוא חזרה לאותם כוחות באופן מאוזן. ניתן לראות את העיקרון הדיאלקטי הזה גם בתהליך הנסירה של אדם וחוה בגן עדן: בשלב ראשון אדם וחוה היו מחוברים זה לזה גב אל גב, כלומר באופן מאוד חזק, אבל לא מאוזן וללא בחירה, מתוך אינסטינקט פראי, בשלב השני שנועד לשם איזון הקשר בניהם, ה' עושה נסירה, מפריד אותם זה מזה ויוצר ריחוק בין אדם וחוה, בשלב השלישי הם חוזרים להתאחד מחדש באופן של בחירה ורצון מאוזנים פנים אל פנים.
"כשהשכל והרצון כבר יצאו לפעולות סללו את דרכי פעולותיהם ונטיותיהם בכל תהלוכות הגוף כולו, בכל עורקיו וגידיו בעומק מזגו…יש אפשרות שיכניס האדם את הקוים המתפשטים אל תוך נקודתם…. והקוים כבר הורגלו שלא כדרכם בקודש, אין ישיבתם המכונסת הזאת חמודה בעיניהם, ע"כ ילך קודר בלחץ בראשית דרכו. …אבל במלאת ימי מספר … אז לחפשי יצאו ממאסרם כלי כחותיו, אשר בנקודתם צפנם, ויכלו להגדיל ממשלתם בגוף, ובקל ישמעו לעצת השכל הקדוש וירוצו ולא יכשלו. [2]"
תהליך זה נוצר גם בהופעת כוחות הרצון והיצר שבתוך האדם הפרטי: בתוך כל אדם ישנם נטיות נפש עצומות, של רצון לפעול, לממש ולהגביר את כל המציאות שלו כמה שיותר. המקור של הכוחות האלו הוא חיובי ונובע מהעובדה שהאדם עצמו הוא חלק מישות אין סופית של האל, הנפש מלאה ברצון להשראה, לחיות עצומה שרוצה לבוא לידי ביטוי בחיי האדם הפרטיים. האדם הוא חלק מעולמות רחבים של עוצמה אין סופית שרוצה להתממש, לכן יש לראות כל גילוי של כח, חיובי או שלילי, כהופעה פרטית של מכלול כוחות רחב יותר שדוחף את האדם. כוחות אלו מתגלים בשלב ראשון באופן פראי ומבולבל וזקוקים לתהליך של נסירה וזיווג מחודש כדי לעדן אותם.
"יש חסרון בתכונתה של התשובה הנמוכה, שהיא מחלשת את רצונו של האדם, ופוגמת בזה את אישיותו. וחסרון זה מתמלא הוא, כאשר באה מחשבת התשובה לגמר בשולה, שהרי היא מתאחדת אז עם התשובה העליונה, שכל עיקר כונתה היא לא בהחלשת הרצון ובשבירת האופי האישי של האדם כ"א דוקא באמוץ רצונו והגברת הערך של אישיותו, ומתוך כך הזדונות מתהפכות לזכיות… [3]
כשעוסקים בתשובה צריכים להגדיר ביותר את מהותם של הטוב והרע, כדי שהחרטה וזעזוע הרצון מחיוב לשלילה יפלו רק על הרע ולא על הטוב. ועוד יותר, שצריך לברר את הטוב הנמצא בעומק הרע ולחזק אותו – … כדי שתהיה התשובה כח פועל לטובה, המהפכת ממש את כל הזדונות לזכויות. [4],
מקור החטאים בכח חיובי אשר מתבטא בשלב ראשון באופן גס ושלילי של נטיה פרטית להיטיב לעצמו, לממש את כוחותיו בתאווה זולה ובמימוש מיידי ופרטי שפורץ גבולות. לשם תיקון המצב יש לבצע בשלב שני תהליך של נסירה, להתרחק לזמן מה מכוחות החיים, לצמצם את הנטיה למימוש וחיות, לחסום את כוחות הנפש כדי שיתאפשר איזון ובירור שלהם. אבל זהו רק שלב ביניים ואם האדם ישאר במצב הזה הוא עלול לפספס את מטרתם של אותם כוחות.
בשלב הבא יש לחזור בחזרה, פנים בפנים, אל אותם נטיות חיים ורצון למימוש והגברת החיות, אבל באופן מאוזן והרמוני עם שאר המציאות, מתוך עידון ובירור הכוחות, לשמר את אותה עוצמת חיים ורצון חזק שהתגלה בעת החטא, אבל באופן המתוקן והמעודן שלה.
"התשובה קדמה לעולם, ולפיכך היא יסוד העולם. שלמותם של החיים היא דוקא עם המשך התגלותם על פי טבעם העצמי. וכיון שהטבע מצד עצמו אינו בעל הסתכלות והבחנה, הרי החטא מוכרח הוא מצד זה, "ואין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". וביטול עצם טבעיותם של החיים, כדי שיהיה האדם בלתי-חוטא , זהו עצמו החטא היותר גדול, "וכפר עליו מאשר חטא על הנפש". על כן התשובה מתקנת את הקלקול ומחזירה את העולם ואת החיים למקורו דוקא בגילוי יסוד עצמיותם העליון [5]"
עצם האדם הוא חיות בלתי מובנת, הוא געש של כוחות חיים מתפרצים שהשכל לא יכול להבין ושההגיון לא יכול לנתח, המחשבה והחוקיות הם כלי עזר כדי לאזן את החיים, אבל עצם החיים הם הטבעיות שאיננה רוצה בחוקים והגבלות, לכן יש לתת מקום לטבעיות הזו בזרימת החיים של האדם, גם אם היא עלולה להביא לידי חטא ופריצת גבולות במצבים שונים.
"כשמקמצים את הרצון, כשכופפים את עז החיים ע"י הסלידה הפנימית, והנטיה לשוב מכל חטא, מתקמץ ג"כ הרצון של הטוב, ועז החיים הטהורים מתחלש גם הוא. נמצא האדם סובל מטהרתו המוסרית חולשה כזאת, שסובל חולה שהתרפא ע"י הזרמה אלקטרית חזקה, שאמנם גרשה את הארס שבמחלתו, אבל החלישה את הכח החי והבריא שבו. שבים, ע"כ, ימים של שמחת קדש, של חדות הנפש, לקומם את הרצון הטוב ועז החיים הטהור. [6] "
חידושו של הרב קוק הוא שהחטא איננו שלילי לחלוטין, אלא הוא שאיפה של כוחות האדם למיצוי ורצון לחיות ולפרוץ את כל הגדרים למען מימושם של הכוחות, החטא ביסודו הוא רצון חיובי של עצם החיים שרוצים להתממש ולבטא את עצמם. לכן "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד", הצדיק הגמור עלול לפעול רק מתוך הכרה שכלית מחושבת, להדחיק את כוחות חייו ולפעול באופן תקין, אבל מתוך שגרה טכנית כפויה. בעל התשובה לעומתו, הוא אדם שחש את עולמו הפנימי, בעל רגש התלהבות ועוצמה פנימית.
עולמות האינסטינקט, ההתלהבות והחיות המתפרצת, הם מהות החיים שה' שם באדם, הם עלולים להביא לנפילה, אבל הם גם המקום שמתוכו האדם יכול לצמוח ולמצוא חיות פנימית והשראה רוחנית. לכן "זדונות נהפכים לו לזכויות" צריך לשמר את אותה עוצמה ולגלות אותה באופן חיובי ומאוזן, לשמוח בכך שיש בו חיות גדולה וללמוד כיצד להופיע אותה כראוי.
"בתשובה מאהבה יעשו זדונות לזכויות, ועליהם חיה יחיה. אין לך חטא ועון בעולם שאין עמו נצוצי קודש, נטיות אורה וטובה. … תשובה מאהבה, אור השכל האלהי מאיר עליה, … היודעת לברר דברים, דבר מתוך דבר, וכל הטוב וכל האמץ והעז הראוי להצטרף לטובה גם בעצם חשכתה של הרשעה תקח עמה ותשים בכליה להוסיף בהם פאר והוד, תוספת חיים וגדולת אמת. זאת היא התשובה המוכנת עתה לישראל, והננו עומדים הכן לבא אליה, להתעודד על ידה ועמה. שם שמים…ישוב ויגדל, יתרומם וינשא. חפץ החיים האמיצים הקדושים הטובים והעליונים לכל אשר נשמה באפו, ההולך יחד עם חפץ החיים והעז של ישראל, ירומם וינשא… [7]"
גם אדם שנפל בחטא צריך לשמוח בכך שיש בו רצון לקיים את גופו, להתמלא מרץ וכח, הרצון הזה הוא חלק מהרצון הפנימי להתמלא בחיים, לבטא את כוחות הנפש המלאים. אבל עליו להבחין שרצון זה הופיע בו באופן מוגזם שפרץ את סדרי החיים הנכונים. לכן לאחר שהוא חווה את כוחותיו, עליו לחשוב כיצד הוא מביא לידי ביטוי את אותו רצון, באופן הרמוני עם המציאות, מתוך איזון עם שאר הצרכים של העולם, להתפלל, לקום לעבודה ולקיים חיים בריאים ונכונים. עליו לכבד כל כח שמופיע בו, גם אם הוא שלילי בשלב ראשון, אבל לעדן אותו על ידי ההכרה השכלית והמאזנת.
"זה נראה בטבע המציאות, שכל כח שנמצא בכל דבר וטבעו לפעול הוא פועל בהכרח, וכיון שהוא פועל אם יזדמנו לו מצבים שפעולתו תהי' מסודרת אל השלמות ותכלית הנרצה יפעול טוב, ואם לא יתנהג כפי הסדר והתכלית יפעול הריסות ורע ע"י תנועתו. … לכן יש ללמוד, שכל מי שיש בו איזה כח מיוחד צריך להוציאו לשלמותו כפי האפשר לו…ומכש"כ שהכוחות הכלליים כולם שנמצאים באדם חייב האדם להוציאם אל שלמותם, באופן שכולם יפעלו בשעתם ומקומם כפי כחם בעצת התורה בהבנת השכל. לפיכך חייב האדם לחפש בעצמו איזה כחות מיוחדים מוטבעים בו, ולא ישליך אחרי גוו כל מה שימצא בנפשו הכנה לזה, אלא יעיין ויסתכל להשתמש בהם כראוי, ומכש"כ שלא יעלים-עין מכוחות. שכבר בלא-עיון מוצא אותם לבטלם ולהרסם,מבלי תת להם מקום ועבודה הגונה וסדורה. כי הכחות מעשה ד' המה והם חזקים מאד ולא יתנו להסיג גבולם, ולא-טוב יהיה כשיבאו לפעל בלא מנהיג כספינה בלא קברניטה. "
הרב קוק מביט על המציאות שסביבו בתור הופעת כוחות חיוביים עצומים באופנים שונים שדורשים עידון וזיכוך, לכל כח יש מקור חיובי, לכל הופעה יש שורש אמיתי ונכון שצריך לברר אותו. המבט הזה נותן לאדם העמקה ויחס נכון ומאוזן יותר כלפי כל הופעות המציאות ומאפשר לגבש השקפת עולם שמצליחה לתת מקום לכל כח ומשמעות לכל חלק מן המציאות.
העולם הוא שירה נהדרת של חיים מתפרצים ועולים, חיים שמקורם מעוד מימדים ומישורי קיום נרחבים. מטרת עבודת ה' איננה להיות כפוף ומצומצם, אלא להיות קשור לעוצמת החיים, לעומק הרצון והנטיה אל הנשגב, שמאפשרת לאדם לבטא את קיומו במלואו. הן בפן האמוני שצריך לזהות את העוצמה האמונית הפנימית והן בצד האישי שצריך לכבד את כוח החיים ולראות בו ביטוי לכוחות עליונים יותר שמהם הוא נובע.
[1] אורות ישראל / פרק א / יג
[2] מוסר אביך / פרק ב- סדור כחות הנפש בדרכי עבודת ד' / א. הדרכת השכל והרצון בפנים ובחוץ בפרט ובכלל
[3] אורות התשובה / פרק ט – ערך הרצון המתגלה ע"י התשובה / ז
[4] אורות התשובה / פרק ט – ערך הרצון המתגלה ע"י התשובה / ה
[5] אורות התשובה / פרק ה – הכרחיות מציאות התשובה ופעולתה באדם בעולם ובכנסת ישראל / ו2
[6] אורות התשובה / פרק ט – ערך הרצון המתגלה ע"י התשובה / י
[7] מאורות הראי"ה לירח האיתנים / תשובת כנסת ישראל